Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 25b

אֶלָּא בִּתְלָתָא. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל, בִּפְרוּצִים מִי שְׁרֵי? וְהָתְנַן: ''אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְיַיחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים'', וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְשֵׁרִים, אֲבָל בִּפְרוּצִים אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה נָמֵי לָא. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹצִיאוּהָ עֲשָׂרָה בְּמִטָּה!

Traduction

Rather, the mishna is referring to a case in which a woman secludes herself with three gentiles. The Gemara asks: Is this permitted in the corresponding situation involving Jews steeped in sexual immorality? But didn’t we learn in a mishna (Kiddushin 80b): But one woman may be secluded with two men; and Rav Yehuda says that Shmuel says: They taught this halakha only with regard to men of fit morals; but with regard to those steeped in sexual immorality, she may not be secluded even with ten men. There was an incident where ten men carried a woman out of the city on a bier, as though she were dead, and they engaged in intercourse with her.

Rachi non traduit

אלא בתלתא. להכי נקט תלתא דבישראל בתלתא שרו בין בעיר בין בדרך אבל תרי בעיר אין בדרך לא שמא יצטרך אחד מהן לנקביו ונמצא אחד מהן יתייחד עם הערוה בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פא.):

בפרוצין מי שרי. ועובדי כוכבים למה ליה לתנא לאשמועינן הא אפי' ישראל דכוותייהו אסירי:

והוציאוה עשרה. פריצים לאשת איש זונה:

במטה. חוץ לעיר לעבירה כעין קוברי מת שלא יבינו:

לָא, צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.

Traduction

The Gemara answers: No, the ruling of the mishna here is necessary in a case where the gentile’s wife is with him. The differences between the two rulings is that in the case of a gentile, it is assumed that his wife does not guard him against sinning with another, but with regard to a Jew, his wife does guard him against sinning with another.

Rachi non traduit

באשתו. של עובד כוכבים עמו:

עובד כוכבים אין אשתו משמרתו. דלא קפדה דאיהו בקרי ואיתתיה בבוציני:

אבל ישראל אשתו משמרתו. שרי כדתנן בעשרה יוחסין בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו:

Tossefoth non traduit

לא צריכא באשתו עמו. לכאורה מוקי לה כר''ש דאמר בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פ:) בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי שאשתו משמרתו וא''ת אמאי לא מוקי לה בשיש עמה תינוקת דבכי האי גוונא בישראל שרי ליחודי דאמר רבא התם בגמ' מתייחד אדם עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה וי''ל דלשון לא תתייחד משמע שאין שם שום ישראלית אלא היא:

וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שְׁפִיכוּת דָּמִים! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאִשָּׁה חֲשׁוּבָה עָסְקִינַן, דְּמִירַתְתִי מִינַּהּ. רַב אִידִי אָמַר: אִשָּׁה כְּלֵי זַיְינָהּ עָלֶיהָ.

Traduction

§ The mishna teaches that a woman may not seclude herself with a gentile due to the concern that they might engage in illicit sexual relations. The Gemara challenges: And let us derive that a woman may not seclude herself with a gentile due to the concern about bloodshed. The Gemara cites two responses. Rabbi Yirmeya says: We are dealing with a distinguished woman, whom gentiles will not kill, as they are fearful of her status. Nevertheless, there is a concern with regard to illicit sexual relations. Rav Idi bar Avin says: A woman carries her weapons upon her. In other words, there is no need to be concerned that a woman might be killed by gentiles; rather, the very fact that she is a woman protects her, as they would most likely rape her and not kill her.

Rachi non traduit

ותיפוק ליה. בלאו עבירה נמי לא תתייחד משום שפיכות דמים:

באשה חשובה. בין האנשים ובין הנשים אשה יפה וקרובה למלכות דמיסתפו מינה ולא קטלי לה אבל משום עריות איכא דיפה היא ואצטריך לאשמועי' דלא תתייחד חיישינן שמא תתפתה אבל אשה שאינה חשובה בין האנשים וחשובה בין הנשים משום רציחה נמי איכא דבא עליה ואחר כך הורגה דלא ס''ל אשה כלי זיינה עליה וחשובה בין האנשים ולא בין הנשים מותרת להתייחד ומשום עריות ליכא דאינה יפה:

אשה כלי זיינה עליה. אע''ג דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים אין הורג אותה אלא בא עליה וכיון שבא עליה אינו הורגה ואפילו אינה קרובה למלכות נמי אי לא אשמועינן דחיישינן לעריות לא הוה מסתברא דמיתסרא משום שפיכות דמים:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: אִשָּׁה חֲשׁוּבָה בֵּין אֲנָשִׁים, וְשֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה בֵּין הַנָּשִׁים.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between these two answers? The Gemara answers: The difference between them is with regard to a woman who is distinguished among men due to her political position, but is not distinguished among the women, i.e., she is unattractive. According to Rabbi Yirmeya, there is no concern that she will be killed, as she is distinguished, nor is there a concern that they will engage in illicit sexual relations. Therefore, it would be permitted for her to seclude herself with them. By contrast, as Rav Idi bar Avin stated his explanation in general terms, he evidently holds that the concern of illicit sexual relations always applies, regardless of the woman’s appearance.

Rachi non traduit

מאי בינייהו. בין לר' ירמי' דמוקי לה באשה חשובה הא לאו חשובה חיישי' לשפיכו' דמים בין לרב אידי דאמר כלי זיינה עליה וליכא משום שפיכות דמים מ''מ משום ערוה איכא בה ולא מתייחדת:

איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים. קרובה למלכות ואינה חשובה בין הנשים אינה יפה לרבי ירמיה דמוקי לה באשה חשובה דמשמע חשובה בין האנשים ובין הנשים דקרובה למלכות היא ולא קטלי לה אבל משום עריות איכא למיחש דיפה היא הכא חשובה בין האנשים ולא בין הנשים שריא לייחודי דמשום שפיכות דמים ליכא דהא קרובה למלכות ומשום עריות נמי ליכא דהא מכוערת היא לרב אידי אסירא לייחודי דכולהו חיישינן לערוה דהא סתמא קאמר אשה כלי זיינה עליה ולא קאמר הכא באשה יפה עסקינן דכלי זיינה עליה:

Tossefoth non traduit

איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים. פ''ה חשובה למלכות ואינה יפה לרבי ירמיה דמוקי לה בקרובה למלכות הא לאו הכי לא אמרי' אשה כלי זיינה עליה אלמא איכא אשה דקטלי לה ולא יהיב עובד כוכבים עלה דעתיה לביאה כגון מכוערת והכא שהיא חשובה למלכות ואינה יפה שריא ליחודי דליכא למיחש לשפיכות דמים כיון שהיא קרובה למלכות ולביאה נמי ליכא למיחש כיון שאינה יפה ולרב אידי אסורה ליחודי דכולהו כלי זיינן עליהן וחיישינן לערוה דהא רב אידי סתמא אמר למילתיה ולא קאמר הכא באשה יפה דכלי זיינה עליה ע''כ פ''ה. וקשיא חדא דלישנא דחשובה לא משמע יפה ועוד דכי אינה יפה נמי מאי הוי הא אמרינן בריש פירקין (לעיל עבודה זרה דף כב:) חביבה עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן ק''ו לנשותיהן של ישראל ושמא י''ל דמ''מ דבאשה לא טרחי לאנסה כיון דאינה יפה מיהו קשה דלר' ירמיה לא מישתמיט תנא או אמורא בשום מקום לחלק בשבויה בין יפה לאינה יפה להתירה לכהונה ועוד קשה דלפ''ה משמע דאשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים חדא מילתא וא''כ היה לו לומר חשובה בין האנשים ואינה חשובה בין הנשים מדקאמר ושאינה חשובה כו' אלמא תרי מילי נינהו לכך נראה לפרש דודאי תרי מילי נינהו דהא דקאמר אשה כלי זיינה עליה לאו משום דדעתייהו לביאה ומשום הכי לא קטלי לה אלא טעמא מפני שאינה בעלת מלחמות ומריבות כאיש מרחמים עליה וה''פ איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים קרובה למלכות אם מותרת להתייחד עם האנשים עובדי כוכבים דלר' ירמיה אסורה להתייחד כדקאמר טעמא באשה חשובה ואז לא נפיק לן מידי משום שפיכות דמים אי לאו משום טעמא דעריות לרב אידי שריא דאמר טעמא דליכא למיחש לשפיכות דמים דאשה כלי זיינה ומרחמי עלה אבל לעריות איכא למיחש כשהיא חשובה דמירתתי מינה אף לעריות לא חיישינן ושאינה חשובה בין הנשים נמי אם היא מותרת להתייחד בין הנשים עובדות כוכבים איכא בינייהו דלרבי ירמיה כיון דאינה חשובה קטלי לה דלית ליה טעמא דמרחמי ולרב אידי שריא דכלי זיינה עליה כלומר דמרחמי עלה ואי משום עריות כדאמרי' בריש פירקין שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן בת דעת היא וכשתראה שיבא העובד כוכבים תצא מיד ובירושל' גרס אשה אינה בכלל שפיכות דמים א''ר ירמיה תפתר בבריאה ורבי בון אמר אפילו בתשה יכולה אשה להטמין ולומר עובדת כוכבים אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר עובד כוכבים אני ונראה לפרש אף כאן כפירוש הירושלמי באשה חשובה בריאה ובעלת כח אבל לעריות איכא למיחש דחיישי' דלמא מפתה לה ורב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה מפני שיכולה להטמין עצמה ולא קטלי לה ושרי אי לאו משום עריות ובעי מאי בינייהו בין למר בין למר משום שפיכות דמים ליכא משום עריות איכא ומסיק איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים בריאה ובעלת כח דלר' ירמיה אסירי דאיכא למיחש שמא תתפתה ורב אידי לא חייש אלא דלמא מאנסי לה ואי בריאה שריא דכיון שהיא בעלת כח אין לחוש לא לאונס ולא לשפיכות דמים א''נ ושאינה חשובה בין הנשים איכא בינייהו דלרב אידי שריא להתייחד דיכולה להטמין עצמה הילכך לשפיכת דמים ליכא למיחש ולעריות נמי כיון שהיא בין הנשים ולרבי ירמיה משום שפיכות דמים דדוקא בבריאה לא חשו וא''ת בפרק האשה שהלכה (יבמות קיד:) דבעי החזיקה היא מלחמה בעולם מהו ואמרה מת בעלה אי מהימנא או לאו ובעי למיפשט דנאמנת מההיא דנפלו עלינו עובדי כוכבים נפלו עלינו ליסטין נאמנת דהחזיקה מלחמה הוא ודחי התם כדרב אידי דאמר אשה כלי זיינה עליה ולא אמר' בדדמי אלא ודאי המתינה עד שתראהו מת והשתא לר' ירמיה דלית ליה כלי זיינה תפשוט דנאמנת י''ל דנהי דלית ליה האי טעמא לענין התירא להתייחד מ''מ סומכת על זה שיכולה להטמין עצמה להמתין שם שתראה שימות ולא תעיד בדדמי:

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין: הָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁלוֹם עִמָּהּ, לֹא תִּתְיַיחֵד עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת.

Traduction

The Gemara notes that it is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Idi bar Avin: With regard to a woman, even though her protection accompanies her, i.e., she is not in danger of being killed, she may not seclude herself with gentiles because they are suspected of engaging in forbidden sexual relations.

Rachi non traduit

אע''פ שהשלום עמה. דודאי לא יהרגוה דהא כלי זיינה עליה לא תתייחד עמהן כו' והיינו כרב אידי בר אבין. השלום עמה משמע היא נושאת את שלומה ואינה צריכה שלום מלכות:

לֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ גּוֹי בַּדֶּרֶךְ — טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: בְּסַיִיף — טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ, בְּמַקֵּל — טוֹפְלוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.

Traduction

§ The mishna further teaches that a person may not seclude himself with gentiles because they are suspected of bloodshed. The Sages taught: A Jew who encounters a gentile on the road and continues his travels with him should position the gentile to his right, so that the Jew’s dominant hand is closest to the gentile, which will enable him to defend himself against a potential attack. Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: If the gentile is armed with a sword, the Jew positions him to his right, because a blade is usually carried on one’s left side. But if the gentile is armed with a stick, the Jew should steer him to his left, as a stick is usually carried in one’s right hand. By walking on the same side as the gentile’s weapon, the Jew can best prevent him from drawing it.

Rachi non traduit

טופלו לימינו. מחברו לעובד כוכבים לימינו של ישראל שאם ירצה העובד כוכבים להורגו ישלח ישראל יד ימינו ויאחז בו:

בסייף. דאם היה העובד כוכבים חגור סייף טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל של עובד כוכבים שהסייף חגור בו לצד ימינו של ישראל ומזומנת לימין ישראל לאחוז בה:

במקל. אם ביד עובד כוכבים מקל:

טופלו. ישראל לשמאלו שתהא יד ימין העובד כוכבים שהמקל בה סמוכה לישראל ואם ירים יד ימינו תאחזו שמאלו של ישראל במקל הסמוך לה דאי טופלו לימינו יהא המקל רחוק מידו של ישראל:

הָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִין בִּירִידָה, לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְגוֹי לְמַעְלָה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְגוֹי לְמַטָּה, וְאַל יָשׁוּחַ לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָרוֹץ אֶת גּוּלְגָּלְתּוֹ.

Traduction

The Gemara continues: If the Jew and gentile were ascending an incline or descending a decline, the Jew should not be positioned below while the gentile is above, so that the gentile will not have the advantage of height if he decides to attack. Rather, the Jew should be located above while the gentile is below. And the Jew should not bend down before him, lest the gentile break his skull.

Rachi non traduit

במעלה. בהר או בסלע:

לא יהא ישראל למטה. אלא למעלה בעלייה ילך ישראל לפני העובד כוכבים דהיינו למעלה אלא שטופלו לימינו דלא הוי אחריו ממש ובירידה יוליך העובד כוכבים לפניו:

ואל ישוח לפניו. אפי' במישור אל ישחה ישראל לפני העובד כוכבים ליטול כלום:

שמא ירוץ את גולגלתו. ירוצץ:

שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ — יַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, דִּכְתִיב: ''עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה'',

Traduction

Furthermore, if the gentile asks him where he is going, the Jew should extend the journey when relating his destination to him, i.e., he should claim that he is traveling to a place beyond his actual destination, in the manner that Jacob our father did to the wicked Esau. As it is written that Jacob said to Esau: ''Let my lord pass over before his servant and I will journey on gently, according to the pace of the cattle that are before me and according to the pace of the children, until I come unto my lord unto Seir'' (Genesis 33:14).

Rachi non traduit

ירחיב לו את הדרך. אם היה צריך לו לילך עד פרסה יאמר לו ב' פרסאות אני צריך לילך אולי ימתין העובד כוכבים מלהכותו עד פרסה שניה וזה יפרוש ממנו קודם לכן:

וּכְתִיב: ''וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה''.

Traduction

The Gemara continues: And it is written subsequently: ''And Jacob journeyed to Succoth, and built himself a house'' (Genesis 33:17). Rather than meeting Esau in Seir, Jacob traveled to the nearer location of Succoth. Telling a gentile that one is traveling to a farther destination might cause the gentile to defer his attack due to the assumption that he has a longer period of time to plan and execute it. As a result of the delay, the Jew has a better chance of reaching his true destination safely.

Rachi non traduit

נסע סכותה. ולא הלך עד שעיר:

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב, פָּגְעוּ בָּהֶן לִיסְטִים, אָמְרוּ לָהֶן: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶן: לְעַכּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב, פֵּירְשׁוּ. אָמְרוּ לָהֶן: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶן: תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶן: אַשְׁרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו שֶׁלֹּא פָּגַע בָּהֶן אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

Traduction

The Gemara illustrates this idea through a relevant story. An incident occurred involving several students of Rabbi Akiva who were traveling to Keziv. Along the way, bandits encountered them and said to them: Where are you going? Rabbi Akiva’s students said to them: To Akko. Once they reached Keziv, Rabbi Akiva’s students separated from the bandits. At this point the bandits said to them: Whose students are you? The students said to the bandits: We are students of Rabbi Akiva. The bandits said to them: Fortunate are Rabbi Akiva and his students, as they were never harmed by an evil person. The bandits were impressed with the wisdom that the students demonstrated in evading harm.

Rachi non traduit

לעכו. רחוק מכזיב:

רַב מְנַשֶּׁה הֲוָה אָזֵל

Traduction

The Gemara relates another incident: Rav Menashe was traveling

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source